Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 83b
מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב נַחְמָן דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ מִנַּיִן לְמוֹתַר הַפֶּסַח שֶׁקָּרֵב שְׁלָמִים שֶׁנֶּאֱמַר וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים אֶלָּא מוֹתַר הַפֶּסַח יְהֵא לְדָבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר
Traduction
what does he make of it, i.e., what does he derive from it? He requires it for that which was stated by Rav Naḥman, as Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: From where is it derived that a leftover Paschal offering, an animal consecrated but not ultimately sacrificed on Passover eve, is sacrificed as a peace offering afterward? It is derived from that which is stated: ''And you shall sacrifice the Passover offering unto the Lord, your God, of the flock and the herd.'' The verse is difficult: But isn’t a Paschal offering brought only from the sheep and from the goats? Rather, it is derived from here that a leftover Paschal offering should be sacrificed as an offering brought both from the flock and from the herd, i.e., a peace offering.
Rachi non traduit
מותר הפסח. כגון שהפריש מעות לפסחו וניתותרו (לשלמים) והיינו מותר פסח. ענין אחר שהפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ואח''כ נמצא הראשון והוא מותר פסח מנין שקרב שלמים:
לדבר הבא מן הצאן ומן הבקר. היינו שלמים:
וְהָא מֵהָכָא נָפְקָא מִדַּאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל נָפְקָא דִּכְתִיב אִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים וְאָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל דָּבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן יְהֵא לְזֶבַח שְׁלָמִים
Traduction
The Gemara asks: But is it derived from here that a leftover Paschal offering is sacrificed as a peace offering? It is derived from the verse that Shmuel’s father cites: As it is written: ''And if his offering for a sacrifice of peace offerings to the Lord is of the flock'' (Leviticus 3:6); and Shmuel’s father said: This teaches that an offering that is brought only from the flock, i.e., the Paschal offering, will be a sacrifice of peace offerings.
Rachi non traduit
אם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים. לא הוה צריך למיכתב משום דהא כתיב (ויקרא ג':ו') אם זבח שלמים קרבנו:
ואמר אבוה דשמואל וכו' דבר הבא מן הצאן. דהיינו פסח:
וְאַכַּתִּי מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם נָפְקָא וְהָתַנְיָא כֶּבֶשׂ לְרַבּוֹת אֶת הַפֶּסַח לְאַלְיָה
Traduction
But still it must be asked: Is it derived from here? It is derived from there, from the verse cited in the following baraita. And isn’t it taught in a baraita: Even though the verse already states that peace offerings come from the flock, as it is written: ''And if his offering for a sacrifice of peace offerings to the Lord be of the flock, male or female, he shall sacrifice it without blemish'' (Leviticus 3:6), the verse goes on to specify: ''If he bring a lamb for his offering…and if his offering be a goat'' (Leviticus 3:7–12). The word ''lamb'' is written to include the Paschal offering in the requirement that the fat tail be sacrificed on the altar, which is written subsequently with regard to a peace offering (Leviticus 3:9), since this halakha is not mentioned in the verses concerning the Paschal offering.
Rachi non traduit
כשב לרבות פסח לאליה. דמשום דמשמע שיהיה שלם שיהא עמו האליה הוצרך הכתוב זה לרבותו דאילו שאר אימורים נפקי מאך בכור שור או בכור כשב ואמרי' (זבחים דף לז.) דמו לא נאמר אלא דמם חלבו לא נאמר אלא חלבם לימד על בכור ומעשר ופסח שטעונים מתן דמים ואימורין אבל אליה איצטריך קרא אחרינא כבש לרבותו משום דפסח בעינן שיהא שלם ואילו הוה שקיל לאליה לא הוה הפסח שלם ולהכי איצטריך האי קרא לרבותו דגבי כבש כתיב אליה:
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אִם כֶּבֶשׂ לְהָבִיא פֶּסַח שֶׁעָבְרָה שְׁנָתוֹ וּשְׁלָמִים הַבָּאִים מֵחֲמַת פֶּסַח לְכָל מִצְוַת שְׁלָמִים שֶׁיִּטְעֲנוּ סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק
Traduction
The baraita continues: When the verse states: ''If he brings a lamb,'' it is to include in all the mitzvot of peace offerings a Paschal offering whose first year has passed and is therefore too old to be sacrificed as a Paschal offering, and peace offerings brought due to a Paschal offering. Specifically, this indicates that they require placing hands on the head of the offering, libations, and the waving of the breast and thigh.
Rachi non traduit
ושלמים הבאין מחמת הפסח. היינו מותר פסח:
Tossefoth non traduit
ושלמים הבאים מחמת פסח לכל מצות שלמים. פי' בקונטרס (בזבחים דף ט.) חגיגת ארבעה עשר וכן בסוף כל הפסולין (זבחים דף לו.) גתודה שנאכלת ליום ולילה קאמרינן מנין לרבות שלמי נזיר ושלמי פסח תלמוד לומר שלמיו ופי' בקונטרס שלמי פסח חגיגת ארבעה עשר וקשה דבפסחים פרק אלו דברים (פסחים דף עא:) דריש מקרא בהדיא דחגיגת ארבעה עשר נאכלת לב' ימים ולילה א' והא דכתיב בפרשה (ויקרא ז':
י''ח) ובשר תודת זבח שלמיו (מרבי חגיגת י''ד לשני ימים ולילה אחד) ושלמים הבאין מחמת פסח ליום ולילה ונראה דודאי שלמי פסח דכל הפסולין היינו מותר הפסח כי ההוא דתורת כהנים ובפסחים בפרק האשה (דף פט.) גבי חמשה שנתערבו פסחיהם דקאמרינן ונייתי מותר הפסח דנאכל ליום ולילה ובפ''ק דראש השנה (דף ה.) קרי למותר הפסח שלמי הפסח דחשיב פסח גבי בל תאחר ופריך פסח זימנא קביעא ליה כו' ומשני מאי פסח שלמי פסח (שלמי פסח) ס''ד אמינא הואיל ומחמת פסח קאתו כו' ועל כרחין לאו היינו חגיגת ארבעה עשר דכיון דקתני פסח לא שביק מותר הפסח דמיקרי פסח טפי דהיינו פסח ממש ומוקי לה בחגיגת ארבעה עשר ומיהו שלמים הבאין מחמת פסח דשמעתין על כרחין לאו היינו מותר הפסח דכבר תנא ליה ובפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צו:) פי' בקונטרס דהיינו תמורת פסח עצמו ואע''ג דדרשינן התם הוא קרב ואין תמורתו קריבה הא מוכח התם דכל היכא דפסח קרב גם תמורתו קרב ובריש ב''ש בזבחים (דף לז:) דקדקתי:
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאִם עֵז הִפְסִיק הָעִנְיָן לִימֵּד עַל הָעֵז שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה אַלְיָה
Traduction
And when the verse states: ''And if his offering is a goat,'' it interrupted the previous matter and taught that the sacrifice of a goat does not require that the fat tail be burned on the altar. In any event, the verse indicates that a Paschal offering that was disqualified as such because it has reached its second year, i.e., the leftover of a Paschal offering, is sacrificed as a peace offering. It may therefore be asked: Why are there three verses to indicate this one halakha?
Rachi non traduit
כשהוא אומר ואם עז. ולא כתיב אם הפסיק הענין למעט מאליה לימד על העז ועל פסח הבא מן העז שאינם טעונים אליה:
תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיב חַד לְעִבְּרָה זְמַנּוֹ וְעִבְּרָה שְׁנָתוֹ וְחַד לְעִבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא עִבְּרָה שְׁנָתוֹ וְחַד לְלֹא עִבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא עִבְּרָה שְׁנָתוֹ
Traduction
Rather, none of these derivations are superfluous, as three verses are written that teach the halakha that a Paschal offering that is sacrificed not on Passover eve is sacrificed as a peace offering. One verse teaches this halakha in a case where its time of sacrifice, Passover eve, has passed, and its first year has also passed, disqualifying it for sacrifice as a Paschal offering. And one verse teaches the halakha in a case where its time of sacrifice has passed, but not its first year. And the third one teaches a case where neither its time of sacrifice nor its first year has passed, but it was sacrificed before Passover eve.
Rachi non traduit
וצריכי. הני שלשה קראי למילף דמותר פסח הוי שלמים:
חד לעברה זמנו. לאחר י''ד:
לא עברה זמנו ולא שנתו. כגון שאבד קודם חצות והפריש אחר תחתיו ונמצא דאם רצה לשוחטו קודם חצות קרב שלמים ואע''ג דעדיין חזי לפסח:
Tossefoth non traduit
חד לעברה שנתו וזמנו. הוא הדין שנתו בלא זמנו ואע''פ שבשעה שהקדישו לא היה ראוי לפסח דכשיגיע זמנו תעבור שנתו ואפילו מפריש נקבה לפסחו או זכר בן שתי שנים תורת שלמים עליו כדתנא במי שהיה טמא (פסחים דף צז:) ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים:
וּצְרִיכִי דְּאִי אַשְׁמְעִינַן עִבְּרָה זְמַנּוֹ וְעִבְּרָה שְׁנָתוֹ מִשּׁוּם דְּאִידְּחִי לֵיהּ לִגְמָרֵי אֲבָל עִבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא עִבְּרָה שְׁנָתוֹ דַּחֲזֵי לְפֶסַח שֵׁנִי אֵימָא לָא
Traduction
And all these verses are necessary. As had the Merciful One written only the case where both its first year and its time of sacrifice have passed, one could say that only such a Paschal offering should be sacrificed as a peace offering, as it was completely rejected from its status as a Paschal offering; but in a case where its time of sacrifice has passed but its first year has not passed, in which case it is still fit to be sacrificed as a Paschal offering on the second Pesaḥ, I would say that it is not sacrificed as a peace offering.
Rachi non traduit
דחזי לפסח שני. בארבעה עשר באייר:
אימא לא. יהא קרב שלמים:
וְאִי אַשְׁמְעִינַן עִבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא עִבְּרָה שְׁנָתוֹ דְּאִידְּחִי לֵיהּ מִפֶּסַח רִאשׁוֹן אֲבָל לֹא עִבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא עִבְּרָה שְׁנָתוֹ דַּאֲפִילּוּ לְפֶסַח רִאשׁוֹן נָמֵי חֲזֵי אֵימָא לָא צְרִיכָא
Traduction
And if the Torah had taught us only that a leftover Paschal offering whose time has passed but whose year has not passed is sacrificed as a peace offering, one might think that this is because the Paschal offering was rejected from the first Pesaḥ; but in a case where neither its time of sacrifice nor its first year have passed, in which case it is still fit to be sacrificed as a Paschal offering on Passover eve, I would say that it is not sacrificed as a peace offering. Therefore, all three verses are necessary.
Rachi non traduit
דאפילו לפסח ראשון נמי חזי. אימא לא יקרב שלמים קא משמע לן:
הֲדַרַן עֲלָךְ הַתּוֹדָה הָיְתָה בָּאָה
Traduction
MISHNA: All communal and individual meal offerings may come from produce grown in Eretz Yisrael and from outside Eretz Yisrael, from the new crop, i.e., the current year’s crop, and from the old crop from previous years. This is the halakha of all meal offerings except for the omer, i.e., the measure of barley brought as a communal offering on the sixteenth of Nisan, and the two loaves, i.e., the communal offering brought on the festival of Shavuot, as they come only from the new crop and from Eretz Yisrael.
מַתְנִי' כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר וְהַיָּחִיד בָּאִין מִן הָאָרֶץ וּמֵחוּצָה לָאָרֶץ מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן חוּץ מִן הָעוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ
Traduction
And all meal offerings come only from the optimal-quality grain. And which places have the optimal grain for them? Fields in Makhnis and Zateḥa are the primary [alfa] source for fine flour. Secondary to them is Aforayim in the valley.
Rachi non traduit
מתני' כל הקרבנות. היינו מנחות:
Tossefoth non traduit
מן החדש ומן הישן. פי' בקונטרס במנחות קאמר ונראה דשייך נמי בזבחים כדאשכחן במעשר בהמה אלא דהוה ליה למיתני חוץ מבכור ומעשר דאין באין מחוצה לארץ כדתנן בתמורה פרק אלו קדשים (תמורה דף כא.) ובתוספתא (רפ''ט) תניא כל קרבנו' הציבור והיחיד באין מארץ וחוצה לארץ אפילו מבין העובדי כוכבים חוץ מבכור ומעשר שאין באין אלא מן הארץ ואין באין אלא מישראל ובההיא בבא לא תני חדש וישן אבל בתר הכי תני כל המנחות באות מארץ ומחוצה לארץ ומן החדש ומן הישן חוץ מן העומר ושתי הלחם שאין באין אלא מן החדש ומן הארץ וכולן אין באין אלא מן המובחר שנאמר (דברים י''ב:
י''א) וכל מבחר נדריכם:
וְכוּלָּן אֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִן הַמּוּבְחָר וְאֵיזֶהוּ מוּבְחָר שֶׁלָּהֶם (מִכְנֵיס וְזַטְחָא) [מִכְמָס וְזוֹנֵחָא] אַלְפָּא לַסֹּלֶת שְׁנִיָּיה לָהֶן עֲפוֹרַיִים בַּבִּקְעָה
Traduction
All the regions were valid as the source of the grain, but it is from here, the primary and secondary places, that they would bring grain, because it was of optimal quality.
Rachi non traduit
אלפא לסלת. שכשם שהאלף היא ראש לכל האותיות כך סלת של אלו שני מקומות מכניס וזטחא ראש לכל הסלתות. ענין אחר אלפא אלף היינו אחד כך סלת של שני מקומות מיוחדין לכך שסלתן מובחר עיקר מכל הסלתות כך שמעתי:
Tossefoth non traduit
עפריים. עיר היא בדברי הימים (ב' יג) וילכוד אביה את עפריים:
כָּל הָאֲרָצוֹת הָיוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא מִכָּאן הָיוּ מְבִיאִין
Traduction
GEMARA: The mishna states that the omer meal offering and the two loaves are prepared only from the new crop. The wording of the mishna indicates that this is an essential requirement. The Gemara notes: The mishna is not in accordance with the opinion of this following tanna, as it is taught in a baraita: An omer meal offering that comes from the old crop is valid. Similarly, the two loaves that come from the old crop are valid, but by bringing them from the old crop one lacks the proper fulfillment of its mitzva.
Rachi non traduit
כל הארצות. שבארץ ישראל כגון יהודה ועבר הירדן והגליל כשרות:
אלא מכאן היו מביאין. משום דמצוה להביא מן המובחר:
גְּמָ' מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא עוֹמֶר הַבָּא מִן הַיָּשָׁן כָּשֵׁר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הַבָּאוֹת מִן הַיָּשָׁן כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא שֶׁחִיסֵּר מִצְוָה
Traduction
The Gemara provides the biblical sources for the rulings of the baraita: The source for the ruling concerning the omer meal offering is as it is written: ''And when you shall bring a meal offering of first fruits to the Lord, it is ripened grain, toasted over fire, even groats of the fresh ear, you shall bring the meal offering of your first fruits'' (Leviticus 2:14). The superfluous repetition of the term ''you shall bring'' teaches that the omer is valid even if brought from an old crop that was stored away in the attic.
Tossefoth non traduit
מתני' דלא כי האי תנא. דאינן באין לאו לכתחילה משמע חוץ מהנך דתניא לא יביא ואם הביא כשר:
עוֹמֶר דִּכְתִיב תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ וַאֲפִילּוּ מִן הָעֲלִיָּיה
Traduction
The source for the ruling concerning the two loaves is as it is written: ''And you shall offer a new meal offering to the Lord. From your dwellings you shall bring two wave-loaves'' (Leviticus 23:16–17). The term ''your dwellings'' is a reference to Eretz Yisrael. Therefore, the verse indicates that the two loaves must be brought from grain grown there, and not from outside of Eretz Yisrael. Furthermore, the term ''from your dwellings'' teaches that the offering may come from any grain grown in Eretz Yisrael and even from an old crop that was stored away in the attic.
Rachi non traduit
גמ' מן העלייה. מחיטין ואפילו ישנים בעלייה:
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דִּכְתִיב מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ וְלֹא מִן חוּצָה לָאָרֶץ מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם וַאֲפִילּוּ מִן הָעֲלִיָּיה
Traduction
The Gemara asks how two halakhot can be derived from the same term: Didn’t you already expound that term to teach that one can use grain only if it is grown in Eretz Yisrael? How can you also derive from it that the grain can be brought from an old crop? The Gemara explains: That is derived from the next term, as the verse states: ''From your dwellings you shall bring'' (Leviticus 23:17), which teaches that one may bring them from any grain grown in Eretz Yisrael and even from an old crop that was stored away in the attic.
הָא אַפֵּיקְתֵּיהּ אָמַר קְרָא תָּבִיאּוּ וַאֲפִילּוּ מִן הָעֲלִיָּיה
Traduction
The Gemara questions this answer: But that term is necessary to teach that any leavened bread offering that you bring in another instance, i.e., the loaves of the thanksgiving offering, is to be like this offering of the two loaves, i.e., the same requirements apply to it (see 77b). How, then, can you expound the term to also teach that grain from an old crop can be used for the two loaves? The Gemara explains: If so, that the term is written only to teach about the requirements for other leavened bread offerings, then let the verse write: You shall bring [tavi], using the singular form. For what reason then, does it write: ''You shall bring [tavi’u],'' using the plural form? It is written so that one can learn from it two different halakhot.
Rachi non traduit
והא אפיקתיה. ממושבותיכם ולא מחוצה לארץ והיכי דרשת ליה ואפי' מן העלייה:
וְהַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ שֶׁכֹּל שֶׁאַתָּה מֵבִיא מִמָּקוֹם אַחֵר הֲרֵי הוּא כָּזֶה אִם כֵּן לִיכְתּוֹב קְרָא תָּבִיא מַאי תָּבִיאּוּ שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי
Traduction
The Gemara questions the ruling of the baraita that the omer and the two loaves are valid even if brought from an old crop: But isn’t the term ''first'' written with regard to both the omer and the two loaves? This indicates they must come from the new crop. The omer is referred to as ''the first of your harvest'' (Leviticus 23:10), and the two loaves are referred to as ''an offering of the first'' (Leviticus 2:12). The Gemara answers: The term indicates that only the new crop should be used, but that is only for the proper fulfillment of the mitzva. If an old crop was used, the offerings are still valid.
Rachi non traduit
שמעת מינה תרתי. חד דאפילו מן העלייה וחד לכל ביאות שאתה מביא וכו' כדאמרינן בפירקין דלעיל (מנחות דף עז:) תביאו ריבויא הוא לגמרי דלא בעי לגופיה:
וְהָכְתִיב רֵאשִׁית לְמִצְוָה
Traduction
The Gemara asks: But isn’t it written with regard to the two loaves: ''A new meal offering'' (Leviticus 23:16), which indicates that only the new crop can be used? The fact that with regard to the two loaves the Torah repeats this requirement twice suggests that it is indispensable. The Gemara answers: The word ''new'' cannot teach that the use of the new crop is essential, as it is necessary for that which is taught in a baraita: Rabbi Natan and Rabbi Akiva said that even if the two loaves are brought from the old crop, they are valid. How do I realize the meaning of: ''A new meal offering''? This teaches that the two loaves are to be the first of all the other meal offerings. No other meal offerings may be brought from the new crop until the meal offering of the two loaves has been brought.
Rachi non traduit
והכתיב ראשית. דמשמע מן החדש ולא מן הישן:
הָכְתִיב חֲדָשָׁה הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא רַבִּי נָתָן וְרַבִּי עֲקִיבָא אָמְרוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הַבָּאוֹת מִן הַיָּשָׁן כְּשֵׁרוֹת וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים חֲדָשָׁה שֶׁתְּהֵא חֲדָשָׁה לְכָל הַמְּנָחוֹת
Traduction
§ The Gemara defines the limits of the dispute between the mishna and baraita: They disagree only with regard to whether it is essential for the omer and the two loaves to be brought from the new crop.
Rachi non traduit
שתהא חדשה לכל המנחות. כלומר שיביאו שתי הלחם קודם שיביאו שום מנחה מן החדש אבל שתי הלחם גופייהו באות אפי' מן הישן:
Tossefoth non traduit
והא כתיב חדשה. אלמא שנה לעכב ולכך לא משני הכא למצוה כדמשני גבי ראשית:
עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא בְּחָדָשׁ
Traduction
Rachi non traduit
עד כאן לא פליגי. תנא דמתני' ותנא דבריית' אלא בחדש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source